ד״ר תום ביאליק - חינוך, מדע ומה שביניהם

"EDUCATION IS THE MOST POWERFUL WEAPON WHICH YOU CAN USE TO CHANGE THE WORLD" 
Nelson Mandela  

הרצאות, הפעלות מדעיות וסדנאות לקהל הרחב, לתלמידים ולמורים במגוון נושאים:
במפגש אינטראקטיבי זה נכיר את העולם המרתק, המוזר והמפתיע של ההטיות הקוגנטיביות והתעתועים החושיים. אנו נתנסה במגוון הדגמות שיראו לנו איך ה'באגים' במערכת ההפעלה של המוח שלנו יכולים להשפיע על תהליכי חשיבה וקבלת החלטות. אנו נדון בגורמים להטיות אלה, נלמד כיצד מנצלים הטיות אלה על מנת להשפיע עלינו ביומיום, וכיצד אנו יכולים להתגבר עליהן בעזרת עקרונות החשיבה הביקורתית.
כיצד הפך חיים ויצמן ממדען ביו-כימאי למנהיג העם היהודי? כיצד חזונו על חברה ישראלית שוויונית, מוסרית וחדשנית, הוביל להתפתחות "אומת הסטראט-אפ"? במפגש זה נשוחח על הדרך הארוכה והמתפתלת של ילד קטן מביאלורוס לצמרת המדע והמדינאות, ונדון על מה הוא היה חושב עלינו כיום?
במוח שלנו 'שתולים' מספר באגים מדהימים הגורמים לתפיסה החושית שלנו להתבלבל לפעמים. מדוע הבאגים הללו שורדים מבחינה אבולוציונית? מה הקשר בין החושים השונים שלנו? וכיצד ניתן לזהות אשליות שונות ולהימנע מטעויות?
 
אחד העקרונות הבסיסיים של האוריינות המדעית היא היכולת להעביר ביקורת מבוססת על ידע מדעי המוצג בפנינו. עומס המידע המוצג בפנינו באמצעי התקשורת המודרניים מקשים עלינו לעשות זאת בצורה מעמיקה, נכונה והגיונית. כיצד ניתן להתמודד עם אתגר זה? מהם הקשיים והמכשולים העומדים בפני האדם הביקורתי? ומהם העקרונות הבסיסיים שכל אחד צריך לדעת בעת התמודדות עם מידע חדש?
 
האם יש הבדל בין הוראה "רגילה" להוראת מדעים? מהי הוראת מדע "אותנטי"? כיצד ניתן לשלב את עקרונות החקר, דרך החשיבה המדעית הביקורתית, ולמידה פעילה בחיי היומיום של תלמידים? איך ידע מדעי תורם לשיפור באיכות החיים? וכיצד יכול החינוך המדעי להתאים את עצמו לעולם המודרני ולשינויים המתרחשים בו?
 
סיפורו המרתק של ד"ר חיים ויצמן מסופר מזווית של גיבור-על בסיפור קומיקס: אלטר אגו, כוחות על, מאבקים מול הנמסיס, וכמובן סוף טוב. 
העולם סביבנו מוצף בידע מדעי מהימן לצד אמונות ותפיסות פסאודו-מדעיות. כיצד יכול האדם הפשוט להבחין ביניהם? האם האסטרולוגיה עומדת במבחן האמינות המדעית? והאם מיקומם של הכוכבים בשמים אכן משפיע על גורלנו?
 
הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". משפט זה, שאמר תלמיד בית-ספר, מעלה שאלות: כיצד ללמד את עקרונות החקר, החשיבה הביקורתית והידע המדעי באופן שיעורר עניין וסקרנות? מהי שאלת חקר טובה? ומדוע שאלה טובה חשובה לא פחות ממציאת התשובה?
 

אודות

הניסיון ההדרכתי שלי התחיל בפעילות רבת שנים בתנועות הנוער כמדריך וכרכז. במסגרת שירותי הצבאי הייתי מדריך חברתי של גרעיני נח"ל.  בסיום לימודי התואר הראשון יצאתי לשנת שליחות מטעם הסוכנות היהודית בארה"ב, שם פעלתי כרכז פעילויות נוער, מורה לעברית ומנהל מחנה קיץ.

את התואר הראשון עשיתי במגמת מדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. את התואר השני קיבלתי מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב. את מחקר הדוקטורט ביצעתי במחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן', בקבוצת המחקר של פרופ' ענת ירדן. לאחר מכן יצאתי למחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן סטייט, שם הצטרפתי לקבוצת המחקר של פרופ' ג'וזף קרייצ'יק. את תעודת ההוראה שלי בביולוגיה לתיכון קיבלתי מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע.

לאחר לימודי התואר השני עבדתי כרכז אזורי בתוכנית 'מדע פעיל צעיר' של מכון דוידסון לחינוך מדעי. תוכנית זו, בהובלתו של ד״ר עובד קדם, פועלת לקידום והעצמה של נוער בסיכון ותלמידים חלשים באמצעות החינוך המדעי, על פי עקרונות הלמידה הפעילה. במקביל, התחלתי ללמד מדעים בחטיבת הביניים קציר א' שברחובות, בעיקר בכיתות של תוכנית נחשון, המקדמת למעורבות קהילתית ולמצוינות אקדמית.

במקביל למחקרי במכון ויצמן ולעבודתי כמורה למדעים, הדרכתי במוזיאון בית ויצמן והובלתי סיורים במרכז המבקרים של מכון ויצמן.

המחקרים שלי מתמקדים בפיתוח מיומנויות חקר ופרקטיקות מדעיות של תלמידים לקידום המעורבות, העניין והמוטיבציה שלהם במדע. אני מתמקד בשילוב כלים טכנולוגים מתקדמים, כמו תוכנת המידול סייג'מודלר, בסביבות למידה פעילות בגישת למידה-מבוססת-פרויקטים.

בלוג האישי:

פוסט בחירות

שוב מגיע הזמן הזה, פעם בארבע שנים (או שלוש, או שנתיים, או פחות...) שבו אנו מתבקשים לבחור את מנהיגנו והופכים למושא הערצתם של כל מבקשי השררה שרק מתחננים לשרת אותנו ולפעול למען צרכי העם והמדינה. שוב שופכים עלינו נהרות של הבטחות לעתיד טוב יותר, משפטי אתוס פואטיים, והכפשות ערמומיות על …

מורה לחיים

פעמים רבות אני נתקל בטענה ש'אין במערכת החינוך מורים או מורות טובים'. הסיבות לכך רבות (ויש בהן משהו מן האמת): המורים מרוויחים מעט ולכן האנשים המוכשרים אינם בוחרים בקריירה זו, מורות בוחרות בתחום ההוראה רק בגלל שהשעות נוחות ומאפשר להן להשקיע בגידול הילדים, המערכת אינה מתגמלת את המורים מספיק ורבים …

סרטונים מומלצים