ד״ר תום ביאליק - חינוך, מדע ומה שביניהם

רוצים לקבל עידכונים על אירועים ופוסטים חדשים? מלאו את הפרטים כאן:

הרצאות, הפעלות מדעיות וסדנאות לקהל הרחב, לתלמידים ולמורים במגוון נושאים:
במפגש אינטראקטיבי זה נכיר את העולם המרתק, המוזר והמפתיע של ההטיות הקוגנטיביות. נתנסה במגוון הדגמות שיראו לנו איך ה'באגים' במערכת ההפעלה של המוח שלנו יכולים להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ונדון בגורמים להטיות אלה.
במפגש זה נשוחח על מדוע אנו נמשכים להאמין בתאוריות קונספירציה שונות. נדון בהסברים הפסיכולוגיים\ חברתיים\ תרבותיים וקוגניטיביים המשפיעים על החשיבה הקונספירטיבית שלנו וננתח דוגמאות ממשלים, סיפורים וסרטים שונים.
כיצד הפך חיים ויצמן ממדען ביו-כימאי למנהיג העם היהודי? כיצד חזונו על חברה ישראלית שוויונית, מוסרית וחדשנית, הוביל להתפתחות "אומת הסטראט-אפ"? במפגש זה נשוחח על הדרך הארוכה והמתפתלת של ילד קטן מביאלורוס לצמרת המדע והמדינאות, ונדון על מה הוא היה חושב עלינו כיום?
מהם מבחני האינטליגנציה ולמה הם נועדו? הם יש רק סוג אחד של אינטליגנציה או יותר? האם יש דבר כזה חכמת המונים? במפגש זה נדון בשאלות אלה ונשוחח על תהליכי חשיבה, חכמת המונים, והשפעות טכנולוגיות.
במוח שלנו 'שתולים' מספר באגים מדהימים הגורמים לתפיסה החושית שלנו להתבלבל לפעמים. מדוע הבאגים הללו שורדים מבחינה אבולוציונית? מה הקשר בין החושים השונים שלנו? וכיצד ניתן לזהות אשליות שונות ולהימנע מטעויות?
 
אחד העקרונות הבסיסיים של החשיבה הביקורתית הוא השעיית השיפוט תוך כדי חקירה. במפגש זה נסקור את התפתחות עקרון זה, החל מהפילוסופים של יוון העתיקה ועד חזית המחקר המדעי בימינו, ונדון ברלוונטיות שלו למדע ולחיי היומיום.
האם יש הבדל בין הוראה "רגילה" להוראת מדעים? מהי הוראת מדע "אותנטי"? כיצד ניתן לשלב את עקרונות החקר, דרך החשיבה המדעית הביקורתית, ולמידה פעילה בחיי היומיום של תלמידים? איך ידע מדעי תורם לשיפור באיכות החיים? וכיצד יכול החינוך המדעי להתאים את עצמו לעולם המודרני ולשינויים המתרחשים בו?
 
סיפורם המרתק של שני כימאים יהודים, חיים ויצמן ופריץ האבר, שמצאו את עצמם משני צידי המעצמות הלוחמות במלחמת העולם הראשונה. האחד הפך למנהיג התנועה הציונית והקים את מדינת היהודים, השני הפך לפליט טרגי מהמדינה אותה שירת. במפגש נשוחח על הקשר המיוחד שהם יצרו בינהם בתקופה שבין מלחמות העולם.
העולם סביבנו מוצף בידע מדעי מהימן לצד אמונות ותפיסות פסאודו-מדעיות. כיצד יכול האדם הפשוט להבחין ביניהם? האם האסטרולוגיה עומדת במבחן האמינות המדעית? והאם מיקומם של הכוכבים בשמים אכן משפיע על גורלנו?
 
הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". משפט זה, שאמר תלמיד בית-ספר, מעלה שאלות: כיצד ללמד את עקרונות החקר, החשיבה הביקורתית והידע המדעי באופן שיעורר עניין וסקרנות? מהי שאלת חקר טובה? ומדוע שאלה טובה חשובה לא פחות ממציאת התשובה?

אודות

חוקר באוניברסיטת רדבאוד שבהולנד ומרצה בכיר בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל

בוגר תואר ראשון במגמת מדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ותואר שני במחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודי התואר השני ריכזתי את תוכנית 'מדע פעיל צעיר' של מכון דוידסון לחינוך מדעי, המיועדת להעצמה של נוער בסיכון בגישת הלמידה הפעילה. במקביל, לימדתי מדעים בחטיבת הביניים קציר א' שברחובות, בתוכנית נחשון, המקדמת למעורבות קהילתית ולמצוינות אקדמית.

את מחקר הדוקטורט ביצעתי במחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן, שם גם קיבלתי את תעודת ההוראה בביולוגיה. לאחר מכן יצאתי לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן סטייט ולאחר מכן הייתי בפוסט-דוקטורט נוסף ר במחלקה להוראת הביולוגיה באוניברסיטה החופשית  בברלין. 

המחקרים שלי מתמקדים בפיתוח מיומנויות חקר ופרקטיקות מדעיות של תלמידים לקידום המעורבות, העניין והמוטיבציה שלהם במדע. הוא מתמקד בשילוב כלים טכנולוגים מתקדמים, כמו תוכנת המידול סייג'מודלר, בסביבות למידה חדשניות בגישת למידה-מבוססת-פרויקטים. כמו כן, אני מתעניין בתחומי החשיבה הביקורתית וקבלת החלטות, חשיבה מערכתית ומורכבות, והיסטוריה של המדע.

במקביל לפעילותי המחקרית, פיתחתי תוכניות חינוכיות במוזיאון בית ויצמן והדרכתי סיורים במכון ויצמן למדע. כמו כן, אני מייעץ לארגונים חינוכיים, כותב עבור מגזינים כמו אלכסון, עיתוני מורים ואתר מכון דוידסון, מעביר השתלמויות מורים במשרד החינוך ומרצה במסגרות שונות.

הרצאות וראיונות:

כתבות:

מאמרים מדעיים נבחרים:

בלוג אישי:

סרטונים מומלצים בנושאי מדע וחינוך
דילוג לתוכן