שוב מגיע הזמן הזה, פעם בארבע שנים (או שלוש, או שנתיים, או פחות…) שבו אנו מתבקשים לבחור את מנהיגנו והופכים למושא הערצתם של כל מבקשי השררה שרק מתחננים לשרת אותנו ולפעול למען צרכי העם והמדינה. שוב שופכים עלינו נהרות של הבטחות לעתיד טוב יותר, משפטי אתוס פואטיים, והכפשות ערמומיות על חוסר יכולתם של כל המתמודדים האחרים. שוב ממלאים את הרחובות, ערוצי הטלוויזיה והרדיו, אתרי האינטרנט, והסמסים שלנו בסיסמאות תמציתיות חסרות כל תוכן בצבעי כחול-לבן ובתמונות פרופיל מלוטשות של המועמדים עם מבט נחוש אך אופטימי לעתיד. אך מעבר להררי הציניות והביקורתיות, זו הזדמנות להקדיש את הפוסט לנושא הקשור לבחירות, אך מזווית יותר מדעית.
מטרתו של החינוך המדעי הוא להקנות לאזרחי המאה ה-21 אוריינות מדעית, כלומר לתת להם את היכולת להשתמש בכלים של ידע, חשיבה והבנה מדעיים בחיי היומיום. לרוב נהוג לחלק את האוריינות לארבע קטגוריות:
ידע של מדע- זהו גוף הידע המדעי הכולל את כל התאוריות, החוקים, התגליות והמשוואות המרכיבות את התוכן המדעי שצברנו לאורך כל שנות ההתפתחות של המין האנושי. כמובן שגוף ידע זה כל הזמן מתפתח ומשתנה, לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות, וכך אנו מרחיבים כל הזמן את מצבור הידע העומד לרשותנו.
ידע על מדע- מתייחס לדרך החשיבה המדעית והשיטה המדעית עצמה, מה שנקרא גם טבע המדע. כיצד נקבע במדע שמשהו נכון או לא? מהי השיטה המדעית המקובלת? כיצד מדענים משערים, חוקרים, לומדים, ומחליפים רעיונות?
מיומנויות מדעיות- המדע משתמש בארגז כלים מאורגן ומסודר של מיומנויות על מנת לרכוש את הידע וההבנה. המיומנויות כוללות מיומנויות חקר (שאלת שאלות, העלאת השערות, הסקת מסקנות, וכו'), מיומנויות פרוצדוראליות (ביצוע ניסויים, איסוף נתונים, שימוש בכלים ומכשירים, וכו') ועוד מגוון רחב של מיומנויות תיכון, ביקורתיות, תקשורת, ארגומנטציה וחשיבה.
קבלת החלטות ונקיטת עמדה- קטגוריה זו מתבססת על כל הקטגוריות הקודמות. בתור אזרחי העולם המודרני והמתקדם אנו מוצפים כל הזמן בכמויות של מידע, חלקו נכון וחלקו מטעה, ואנו מתבקשים לקבל החלטות רבות: איזה מזון לאכול? באיזה אמצעי תחבורה להשתמש? כיצד להתמודד מול מחלות ופציעות שונות? איזה אורח חיים לנהל? וכן, גם באיזו מפלגה לבחור בבחירות.
כל הבחירות והחלטות האלו דורשות מאתנו הרבה מאמץ וחשיבה. יש בחירות לכאורה קלות ופשוטות, אך רבות מהבחירות בעלות משמעות עצומה לחיים שלנו ולעתידנו. האוריינות המדעית אמורה לתת לנו את הכלים לקבל את ההחלטות בצורה מושכלת, הגיונית ונכונה. שפע המידע העצום הנמצא בקצות האצבעות שלנו מול מסך המחשב או הסמארטפון גם דורש מאתנו להיות הרבה יותר ביקורתיים ולדעת לסנן את המידע ולבחור במה להאמין ולתמוך באופן המתאים ביותר. זו ממש לא משימה פשוטה, בעיקר בעולם שבו הכל מתרחש בקצב מהיר ושטחי. אבל זאת האחריות שלנו, כלפי עצמנו וכלפי שאר אזרחי העולם בהווה ובעתיד.
אז מה השורה התחתונה, אתם בוודאי שואלים, מה אפשר לעשות?
הנה כמה טיפים קטנים שאני יכול להציע. כמובן שיש צורך בחשיבה ולמידה מעמיקה ביותר בכל נושא, אבל זה מקום טוב להתחיל להיות בו מודעים וביקורתיים יותר.
* קחו את הזמן. אל תמהרו לקבוע עמדות או לקבל החלטות. בחנו את המידע לעומק ככל האפשר, נסו לשמוע מגוון דעות ועמדות מזוויות שונות. תיכנסו לקישורים המוצגים בכתבות וידיעות חדשותיות. תבצעו מחקר ואיסוף מידע בעצמכם, ולא רק דרך ויקיפדיה. חשבו תמיד על הסיבה לעמדה המוצגת בפניכם: את מי היא משרתת? מי עומד מאחוריה? מה המשמעות של קבלת עמדה זו? מהן העמדות המנוגדות?
* אל תתפתו להאמין לנוצץ, למרשים ולהחלטי. טבעו של הידע המדעי הוא שהוא לעולם לא נחרץ ומושלם. תמיד יש מקום לספק ולהפרכה. מה שנראה משכנע בצורה בלתי ניתנת לערעור ברוב המקרים יתגלה כמזויף או מוטעה. כותרות של כתבות באינטרנט ובעיתונים עושות זאת בצורה מאד מיומנת ומשכנעת, אך אנו חייבים לקרוא את האותיות הקטנות והפרטים הקטנים, שם מתגלים הספק והזהירות.
* תביעו עמדה. תשתתפו בשיח הציבורי. תשאלו את השאלות הנכונות. אל תפחדו להטיל ספק ולצאת כנגד הרוב. יש כיום כוח רב לאזרח הפשוט. כל אחד יכול להגיב, לכתוב פוסט, לשתף בפייסבוק או להעלות תמונות. וכן, אפשר גם לעשות דברים בעולם האמיתי ולא רק דרך האינטרנט: לקחת חלק במפגשים, הרצאות ופעילויות של ארגונים שונים, להפגין, ללכת לראות בעיניים את כל הדברים עליהם אנחנו שומעים בתקשורת. להיות מעורבים ופעילים בחברה סביבנו.
ולסיום, מצורף קישור להרצאה מרתקת בטד של הפסיכולוג החברתי בארי שוורץ (משנת 2005, אבל עדין רלוונטי) שמסביר על פרדוקס הבחירה שיש לנו בעולם המודרני. אז לכו להצביע, אבל אל תשכחו לחשוב ולחקור היטב לפני שאתם שמים את הפתק במעטפה…