מכון ויצמן למדע

".Tell me and I will forget. Show me and I may remember. Involve me and I will understand"
Confucius


על מכון ויצמן למדע

10429229_10152685458518598_832926674480734646_nמכון ויצמן הוקם ב-1934 כמכון ע"ש דניאל זיו, בסמוך לתחנת הניסויים החקלאית שפעלה ברחובות. דר' חיים ויצמן, שהקים את המכון בעזרת תרומתם של ישראל ורבקה זיו, רצה להקים מכון מחקר מתקדם בארץ ישראל שיקדם את המדע וימשוך מדענים יהודים מרחבי העולם ובעיקר מארצות אירופה, שם הם היו תחת איום המשטר הנאצי. ב-1949, לכבוד יום הולדתו ה-75 של חיים ויצמן ובתמיכתה של משפחת זיו, נחנך מכון ויצמן למדע.

מכון ויצמן למדע הינו אחד ממכוני המחקר המובילים בארץ ובעולם בתחומי הביולוגיה, הפיסיקה, הכימיה, המחשבים והמתמטיקה. במכון פועלים החוקרים המובילים בתחומם וסטודנטים רבים מכל רחבי העולם מגיעים אליו ללימודי תואר שני, שלישי ובתר-דוקטורט. החוקרים מתמקדים במחקר בסיסי הנועד להבנת העולם סביבנו.

מעבר למחקרים המתקדמים המתקיימים במכון ויצמן, מהמכון צמחו תעשיות רבות ומובילות בארץ ובעולם בתחומי כימיה, רפואה, טכנולוגיות מתקדמות, מחשבים, אנרגיות חלופיות ועוד. המחשב האלקטרוני הראשון בישראל ומהראשונים בעולם, ויצק, נבנה ופעל במכון ויצמן בין השנים 1955 ל-1963. התרופה המובילה של חברת 'טבע' לטרשת נפוצה, הקופקסון, נתגלתה על ידי מדעני מכון ויצמן, יחד עם תרופות רבות נוספות למחלות הסרטן ומחלות אחרות.

במכון ויצמן פועלים רבות גם לקידום החינוך המדעי ב-50 השנים האחרונות. במחלקה להוראת המדעים פועלים מיטב החוקרים למען קידום הכשרת המורים, לימודי המדע ותוכניות הלימוד. מכון דוידסון לחינוך מדעי, הנמצא בשטח מכון ויצמן, מרכז פעילויות לאלפי תלמידים, מורים ומבקרים במהלך השנה במעבדות הלימוד, בגן המדע ובכפר הנוער. מדי שנה מתקיימים אירועים רבים לקידום המדע והחינוך במכון ויצמן: הרצאות, פסטיבלים, ליל המדענים ועוד.

באופן אישי, אני ממליץ לכל מי שמתעניין במדע, בהיסטוריה ובמורשת הארץ להגיע לביקור במכון ויצמן. ניתן לתאם ביקורים דרך מרכז המבקרים ולהגיע לסיורים במוזיאון בית ויצמן. מדי פעם מתקיימים סיורים לקהל הרחב בימי ששי במכון בנושאי היסטוריה, ארכיטקטורה, צמחים, פסלים וכו'- ניתן להירשם לסיורים דרך מרכז המבקרים.

 ← אתר הבית של מכון ויצמן

על מורשתו של דר' חיים ויצמן ומוזיאון בית ויצמן

1378417_10151777736688598_1211100139_n

דר' חיים ויצמן זכור בעיקר כנשיאה הראשון של מדינת ישראל, אך הוא היה הרבה יותר מזה- חוקר פורץ דרך בתחום הכימיה האורגנית ומנהיגו הבלתי מעורער של העם היהודי בתקופה שבין מלחמות העולם. דרכו המדעית והמדינית עברה מכפר הולדתו הקטן, מוטל, ב-1874, דרך לימודיו האקדמיים בגרמניה ובשוויץ, מחקריו במנצ'סטר ובלונדון ועד בנית ביתו ברחובות בסמוך למכון זיו אותו הקים. תרומתו לתנועה הציונית והקמת מדינת ישראל היתה עצומה: הכוח העיקרי מאחורי פרסום הצהרת באלפור ב-1917, נשיא ההסתדרות הציונית במשך מעל 20 שנה, חתימת הסכם ויצמן-פייסל ב-1919, הקמת האוניברסיטה העברית ב-1925,הקמת הסוכנות היהודית, גיוס גדודי הבריגדה היהודית במלה"ע השנייה, גיוס תמיכת ארה"ב בהצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר ועוד.

 

 

בתחום המחקר המדעי היה דר' ויצמן מגדולי הביוטכנולוגים, עם יותר מ-120 פטנטים הרשומים על שמו להפקת חומרים שונים ולתהליכים כימיים רבים. בין השאר, ויצמן גילה חיידק מיוחד, הקרוי על שמו, בעזרתו ניתן היה להפיק אצטון וחומרים נוספים בכמויות תעשייתיות, מה שתרם רבות למאמצי המלחמה של הצבא הבריטי בתקופת מלה"ע הראשונה. בנוסף פיתח ויצמן שיטות לייצור גומי סינטטי, ממיסים לתעשיית הצבע, תחליפי מזון, דלק למטוסים ומקורות אנרגיה אלטרנטיביים.

את ביתו שברחובות הוא בנה, יחד עם אשתו, דר' ורה ויצמן, ב-1936. האדריכל שתכנן את הבית היה אריך מנדלסון, מגדולי האדריכלים של סגנון הבאוהאוס. הבית המפואר מהווה פנינה ארכיטקטונית מרהיבה, מבפנים ומבחוץ.

דר' חיים ויצמן נפטר ב-1952, בגיל 78, בביתו שברחובות. הוא נקבר ליד ביתו, ובכל שנה מתקיים טכס אזכרה ממלכתי לזכרו בחודש נובמבר- החודש בו נולד, החודש בו נתקבלה הצהרת באלפור, והחודש בו הוא הלך לעולמו. לאחר מותם של הויצמנים, נפתח הבית כמוזיאון לקהל הרחב, תחת ניהולה של יד חיים ויצמן. במוזיאון מתקיימים סיורים ופעילויות רבות במגוון נושאים. אני ממליץ בעיקר להגיע לאחד מהסיורים הליליים, שם ניתן ללמוד על ההיסטוריה של אחוזת הנשיא ולראות את הבית באור הפנסים.

← אתר יד חיים ויצמן

על המחקר שלי

מחקר הדוקטורט שלי מתמקד באפיון ההוראה והלמידה של מיומנויות חקר במהלך השתתפות תלמידי תיכון בתוכנית חקר. אני מתמקד בפיתוח מיומנויות שאלת שאלות חקר, חשיבה ביקורתית וארגומנטציה. במסגרת המחקר לקחתי חלק בצוות שפיתח ספרי לימוד במדעים לחטיבת הביניים ובפיתוח כלי הערכה לתוכניות חקר.